בעל תקיעה רוח סערה באה מן הצפון הנסתר ממלאת את פי, את ריאותיי באבק ובחול מסיני ואז ענן גדול של שחור, אין־דבר השולל ממני תחושה, מגע וטעם ראייה, ריח ושמיעה ואז התפתלות של בעֵרה לא, לא רוח, אלא להבה אש שחורה על עור לבן ניצוצות חורטים את התורה בפנימיות הלב שם אחד ארוך של אלוהים מחרוזת של עיצורים משובצי אבני חן ואז זוהר לבן סביב האש כתר של לובן וישנו אלוהים צוחק כמלך צוהל בניצחונו לאחר להט הקרב